קמפוס אוניברסיטת חיפה כזירה של דת ,דתיות וזהות רחל הרץ-לזרוביץ עביר פרח תמר צלניקר מוגש בכנס :אמונה דתית והסכסוך היהודי –פלסטיני המרכז היהודי ערבי אוניברסיטת חיפה 13-14.4.11 1
תודה לפרופ' פייסל עזאיזה ולמרכז היהודי הערבי על תמיכתו במחקר זה
2
אוניברסיטת חיפה מהווה מרחב והתנסות למפגש בין סטודנטים יהודים וערבים מדתות שונות וקבוצות אתניות שונות .מידת הדתיות שונה בתוך כל קבוצה .בשנים האחרונות מתגברת הנוכחות של הדתיות לעומת החילוניות בארץ ובקמפוס והגדרות הזהות מתרחבות וכוללות היבטים פוליטיים ,לאומיים ,קולקטיביים ואישיים .מחקר זה מתמקד בהתפתחות הזהות כמושג מרכזי לעיצוב תפיסת הסטודנטים את החיים בקמפוס כאשר הם מצויים בחברה רב-תרבותית ורב-דתית בתוך עימותים ומשברים ,המובילים למבני זהות מורכבים. מזה עשר שנים נחקרים מדי שנה סטודנטים בקמפוס במערך של מחקר משתף ( )Participatory Researchבו סטודנטים הלומדים בסמינריון חוקרים אוכלוסיית סטודנטים רחבה בקמפוס.
בשנת ,2008נחקרו כ 359סטודנטים יהודים :ילידי הארץ ,ילידי אתיופיה וילידי ברית המועצות לשעבר ,וסטודנטים ערבים :מוסלמים ,נוצרים ,ודרוזים. כלי המחקר הוא שאלון עמדות בנוסח לייקרט (טווח .)1-5מתוך רשימת המשתנים הבלתי תלויים נתייחס בהרצאה זו ללאום ,דת ,מידת דתיות ,ולהגדרת הזהות שנחקרה גם בציור הזהות. מתוך רשימת המשתנים התלויים נתייחס כאן לשלוש קבוצות: האחת :עמדות חיוביות ושליליות כלפי האוניברסיטה הכוללות פריטים של חיוב ההטרוגניות ושיויון הזדמנויות " האוניברסיטה מהווה הזדמנות להכיר ולקבל אנשים שונים" ( 10פריטים) ,ועמדות שליליות המתייחסות לאפליה ,וקונפליקט "בקמפוס החיפאי יש דעות קדומות והתייחסות סטריאוטיפית וגזענית" ( 9פריטים), השנייה :עמדות כלפי סגרגציה שכלל 5פריטים "אני רוצה לדבר בעיקר בשפת האם שלי ולהשתמש בשפה השנייה רק כשאין ברירה" ,ואינטגרציה כלפי קבוצת הלאום השנייה שכלל 6פריטים " אני רוצה לדבר גם בשפה הלאום שלי וגם בשפה השנייה בחיי היומיום (ערבית/עברת)". השלישית :תפיסת האוניברסיטה כמובילה להעצמה ( (Empowermentהמתייחסים לנימוקי הסטודנטים ללמוד באוניברסיטה ,ונוגעים בחמשה תחומים :מימוש עצמי, שיוכי ,מקצועי ,חברתי וקהילתי ( 10פרטים) למשל אני לומד באוניברסיטה " בגלל
השאיפה לממש את יכולותיי" "כי השכלה גבוהה היא דרך לפיתוח קריירה חדשה ".
3
4
בשנה זו בשונה משאר השנים ,המדגם היה כמעט שווה מבחינת סטודנטים מוסלמים ( )N=77וסטודנטים נוצרים ( )N=82וקבוצת הדרוזים הייתה גדולה יחסית (.)N=42 שני העמים מעריכים בחיוב את האוניברסיטה כמקום לימודים הטרוגני, שנותן להם אפשרויות של מגע ,למידה והעצמה. יחד עם זאת יהודים וערבים מעוניינים לשמור על סגרגציה לאומית ,דתית ותרבותית המאפשרת להם לבטא את ייחודם. מצד שני הערבים גבוהים יותר בציוניהם בעמדות שליליות כלפי האוניברסיטה; הם יותר ביקורתיים כלפי אפליה ,אי צדק ,קיפוח וגזענות. יחד עם זה הם מעוניינים יותר באינטגרציה עם הרוב היהודי. הערבים מעריכים גבוה יותר את מידת ההעצמה שהאוניברסיטה מעניקה להם. הקיום הלימודי ,החברתי והפסיכולוגי של הסטודנטים מתאפיין במורכבות של קונפליקט ,אינטגרציה ונפרדות בין מימדים שונים כפי שנמצא בעיקר במחקר של מפות הזהות .
מצאנו שהמוסלמים תופסים את האוניברסיטה כשלילית יותר מהיהודים( ,מבחן תוקי) הנוצרים פחות סגרגטיביים ויותר אינטגרטיביים כלפי העם השני מאשר יהודים ומוסלמים והם דומים בתפיסת האינטגרטיביות לדרוזים. היהודים תופסים את האוניברסיטה כמשאב פחות חשוב מאשר כלל הערבים (שלוש הדתות).
לצערנו לא חקרנו את האחמדיים ,צ'רקסים ובהאים שהם חלק מהמרקם הדתי של חיפה ושל הארץ
5
6
הסטודנטים יכלו לבחור באחת מתוך שלול אפשריות:דתי, מסורתי וחילוני .להגדרות אלה יש משמעות שונה בכל אחת מהקבוצות הדתיות. מיעוט קטן הגדיר את עצמו כדתי ( 5%מהיהודים ו 14.5% מהערבים) ,קבוצה יותר גדולה הגדירה את עצמה כמסורתיים ( 36%מהיהודים ו 52% -מהערבים) 59 % ,מהיהודים ו34% - מהערבים הגדירו את עצמם כחילוניים. בסך הכול הערבים מגדירים את עצמם כמסורתיים ודתיים (% )66יותר מאשר היהודים ()41% לסטודנטים הדתיים-והמסורתיים משני הלאומים יש יותר עמדות שליליות ,הם בעד סגרגציה אבל הם תופשים את האוניברסיטה כמשאב להעצמה יותר מהסטודנטים החילוניים.
7
87%מהיהודים בחרו את הזהות "יהודי" הכוללת את ההגדרות יהודי ,יהודי- ישראלי ,יהודי ציוני. 29%מהערבים בחרו את ההגדרה "ערבי ישראלי" הכוללת את ההגדרות ערבי ,ערבי ישראלי. 44%מהערבים בחרו את ההגדרה "ערבי פלסטינאי" הכוללת את ההגדרות ערבי- ישראלי -פלסטינאי ,ערבי -פלסטינאי -החי בישראל ,ערבי -פלסטינאי. 16%מערבים בחרו את ההגדרה " דרוזי" שכוללת את דרוזי ,דרוזי-ישראלי ,דרוזי – ערבי -ישראלי. כ 11% -מהיהודים והערבים בחרו בהגדרה "אחר" כמו למשל יהודי-רוסי ,יהודי- אתיופי ,ערביה-פלסטינאית-מוסלמית. סטודנטים יהודים( )N=137היו הכי פחות אינטגרטיביים ביחס לשאר הקבוצות. סטודנטים ערבים הכוללים בהגדרתם את המונח פלסטיני ( )N=88מאופיינים בעמדות שליליות גבוהות ותופשים את האוניברסיטה כמעצימה יותר מאשר שאר הקבוצות. סטודנטים דרוזים ( )N=34תופשים את האוניברסיטה כמעצימה יותר מאשר שאר הקבוצות. באופן כללי התמונה עקבית :דתיות וזהות מאפיינים דומים של עמדות – יותר בקורתיות ,יותר רצון לסגרגציה אבל גם יותר תפישת העצמה של האוניברסיטה
בשנת 2008השתמשנו בתיאוריה של זהות ממוקפת שטוענת שאנשים צעירים בשלב של גיבוש הזהות חיים על המקף בין זהויות שונות והגדרותיהן דינאמיות בסיטואציות שונות של חייהן. נאספו 185ציורי מפות זהות ונותחו על פי מתודה שפותחה שארה"ב ובחיפה. מוצגים כאן ציור של שאגאל ,הצליבה הצהובה שצויר ב 1943 שלוש מפות זהות של סטודנטים יהודי אתיופי ,ערביה דרוזית וערבי מוסלמי. לאחר כול מפה מוצג: .1תיאור קצר של משתנה הרקע של הסטודנט .2טקסט שהסטודנט כתב ליד המפה .3ניתוח המפה 8
הצליבה הצהובה 1943
9
10
בן ,28יהודי ,מגדיר את זהותו כיהודי-אתיופי .הסטודנט מסורתי והשקפתו הפוליטית במרכז.
טקסט ליד המפה :אני יהודי שעליתי לארץ לפני מספר שנים ,אני מאוד מרוצה מארץ ישראל ולא מתעניין לעזוב ,אני רוצה להמשיך לגור בארץ ישראל השלמה להשים שורשים ולצמוח ולהתפתח ולעזור לקהילה האתיופית ,כמו שאני עברתי מאתיופיה והמשפחה שלי בקשיים והיה קשה להסתגל ,כך אני רוצה שאתיופים אחרים בקהילה יצמיחו ושתמיד נשאר במדינת ישראל וארץ ישראל כשלמה.
ניתוח המפה :הציור כולל שלושה אובייקטים לאומיים :דגל ישראל ,דגל אתיופיה ומפת ישראל .אובייקט תרבותי :בית מאתיופיה ,אובייקט דתי: מגן דוד ,ואובייקט של דמות אדם. המפה היא קולקטיבית (דגלים ומפת ישראל) ואישית (דמות אדם ובית). המסר של המפה הוא אינטגרטיבי ,המפה מביעה רגש של תקווה וגאווה.
11
12
בת ,21דרוזית ,מגדירה את זהותה כדרוזית ישראלית מדברת ערבית .הסטודנטית מסורתית ,השקפה הפוליטית במרכז.
טקסט ליד המפה :מדינת ישראל היא מדינה רב דתית .אני מקווה שיהיה שלום בין הדתות בארץ ולהתייחס לכל אזרח כבן אדם לא לפי הדת שלו
ניתוח המפה :הסטודנטית ציירה 4אובייקטים דתיים :כוכב דרוזים ,מגן דוד ,צלב והילאל. המפה קולקטיבית (כוכב דרוזים ,מגן דוד ,צלב והילאל). המפה מביעה אינטגרציה בין ארבעת הדתות ,המפה מביעה רגש של תקווה.
13
14
בן ,21רווק ,ערבי מוסלמי ,מגדיר את זהותו כערבי פלשתיני אשר חי בישראל ,הסטודנט מסורתי.
טקסט ליד המפה:אולי זה מושפע מיום העצמאות ,אבל כך אני מרגיש שהדגל יעני הציונות של המדינה מוחצנת בערביות שלנו והפלסטיניות שלנו ,דגל פלסטין על אדמה כי זאת אדמה שלנו ,חנדלה מסמל הערביות שלי ודגל ישראל מסמל הגיבוש שמסתיר שניהם.
תיאור המפה:הסטודנט פרש את דגל ישראל על כל הדף .מתחתיו הוא צייר את חנדלה במרכז הדף ,דמות אנושית שהגב מופנה אלינו .על הרגליים של חנדלה הוא צייר את דגל פלסטין (בחלק התחתון של הציור). נראה שדגל ישראל מסתיר את דגל פלסטין ואת חנדלה.
ניתוח המפה 3:אובייקטים לאומיים :דגל פלסטין ,דגל ישראל וסמל של קבוצות לאומיות או פוליטיות (חנדלה) .דגל ישראל הוא האובייקט המרכזי. המפה קולקטיבית (דגל ישראל ,דגל פלסטין וחנדאלה) . המסר של המפה הוא קונפליקט .המפה מביעה רגש של עצב.
15
16
בעשר השנים האחרונות עולה מספר הסטודנטים הדתיים באוכלוסיה והיהודית והערבית בקמפוס .לצערנו קשה היום להשיג נתונים מדויקים על מספרם של הסטודנטים הערבים בכלל ושל השתייכותם הדתית בפרט. הניראות של הסטודנטיות המוסלמיות הדתיות היא הבולטת ביותר. כל קבוצה דתית בתוך הערבים מאופיינת במרקם שונה של עמדות כלפי האוניברסיטה וכלפי העם השני . אצל כולם בולטת החשיבות החיובית שהם מייחסים ללימודים באוניברסיטה ולהעצמה האקדמית האישית החברתית והקהילתית שהאוניברסיטה מעניקה להם. המימד הדתי הולך ונעשה מרכזי בחיי הסטודנטים באוניברסיטה ומשתלב במימד הלאומי. חשוב שהאוניברסיטה תפתח קורסים ללמידה אקדמית על הדתות בארץ. יצירת שיח בין-דתי סביב טקסטים של הספרים הקדושים של כל דת. למידה אקדמית ומגע אקדמי בנושא זה עשויים לתרום לתחושה של קבלה וכבוד ולהפחית דעות קדומות וגזענות בקמפוס.
17
כוחה של האוניברסיטה כמרחב מעצים הוא פוטנציאל ללמידה ויצירת יחסי אימון וקרבה ,והממצאים מוכיחים זאת. בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינויים דינאמיים בתפישת הזהות של הערבים . שינויים אלה מדגישים התפתחות של מאפייני זהות אישיים רבים בנוסף למאפייני זהות קולקטיביים זה מבטא התפתחות -הרחבה -והעצמה של הזהות של המוסלמים המציגים כיוונים חיוביים של דמיון וקרבה לצעירים היהודים ולצעירים בכלל. הנשים המוסלמיות מובילות כיוונים אלה ובכך הן מדווחות על העצמה מגדרית והעזה לפרוץ לתחומי התפתחות חדשים זה קורה אצל נשים מאוד דתיות וגם אצל נשים מסורתיות שאינו מאוד דתיות כל זה מלווה בתחושת קיפוח העוטף את חייהם במרחב הישראלי יהודי מה אנחנו לומדים מכך?
הרץ-לזרוביץ ,יוסף-מיטב ,מ ,.פרח ,ע ,.זועבי ,נ .)2010( .צייר את הזהות הממוקפת שלך: ראיונות וציורי מפות של יהודי וערבים באוניברסיטת חיפה .עיונים בחינוך.126-155 ,3 , הרץ-לזרוביץ ,ר ,.פרץ ,ה ,.פרח ,ע ,.עזאיזה ,פ ,.צלניקר ,ת .)2010( .תפישות ועמדות של סטודנטים יהודים וערבים כלפי אוניברסיטת חיפה כמוסד דו לאומי :סקר השוואתי לפני מלחמת לבנון השנייה ולאחריה . 2006-2007עיונים במינהל וארגון החינוך.95-113 ,31 . הרץ-לזרוביץ ,ר ,.עזיאזה ,פ ,.פרץ ,ה ,.צלניקר ,ת ,.קופרמינץ ,ח ,.ושרבני ,ר.)2007(. הזהות הלאומית ותפיסת האוניברסיטה כמקום של דו קיום לעומת מקום של קונפליקט ( (159-176בתוך :רהב ,ג .וונזנר ,י .עזאיזה ,פ .ונדר-שוורץ ,מ) .עורכים) .נוער בישראל .2005אוניברסיטת תל-אביב :הוצאות רמות Katsiaficas, D., Fine, M., Hertz-Lazarowitz, R., R. Sirin, S., Yosef-Meitav, M., Farah, A., Zoabi, N. (in press ). Researching Hyphenated Identities in Politically Contentious Contexts: Muslim and Arab Youth Growing Up In the United States and Israel. In Nagata, D., Kohn-Wood, L., and Suzuki L. (eds): Qualitative Strategies with Ethnocultural Populations Hertz-Lazarowitz, R. Zelniker, T. & Azaiza, F. (2010). Theoretical Framework for Cooperative Participatory Action Research (CPAR) in a Multicultural Campus: The Social Drama Model .Journal of Intercultural education, 21, 3, 269-279 18
